אתם מנהלים חברה מוצלחת ומשגשגת. אך במרוצת הזמן, היחסים עם השותף או השותפים מתערערים, עד שאתם מגיעים למסקנה שאינכם מסתדרים עוד.
מה עושים וכיצד פועלים כשהיחסים בין השותפים עולים על שרטון וכתוצאה מכך, הפעילות השוטפת של החברה נפגעת? מה עושים כאשר שותפים מפסיקים לחתום על צ'קים לספקים ולא מאפשרים ביצוע תשלומים לעובדים? מתי, אם בכלל, כדאי לפנות לבית המשפט על מנת להגיש בקשת פירוק? כמו בשלל נושאים אחרים, האופציה לפנות לבית משפט תמיד קיימת, אך לא כדאי למהר לנצל אותה. לפני כן, מומלץ לבחון אם אין בנמצא אופציה אחרת.
ראשית, כדאי לבדוק האם תקנון החברה או ההסכמים שביניכם מעניקים לכם יכולת קבלת החלטות שיאפשרו לחברה לתפקד ברמה כזאת או אחרת. כך למשל, באמצעות כינוס ישיבת דירקטוריון, או אסיפה כללית, יתכן שתוכלו להגיע להכרעה ברוב קולות בסוגיות הבוערות שבמחלוקת.
אם תוכלו למצוא דרך להגיע להכרעה כאמור, באמצעות הוראות תקנוניות או הסכמיות, הרי שביכולתכם לפתור את המחלוקת בכוחות עצמכם וללא עזרתו של בית המשפט ודרך זו עדיפה. לכן, לפני שפונים לבית משפט, כדאי ראשית לבדוק מה קובעת המערכת ההסכמית והתקנונית שהשותפים מחויבים לה.
רבים חושבים, ואולי בצדק מבחינתם, שאם חברה או עסק בשותפות, מתקשים לתפקד עקב סכסוך בין שותפים, אזי דרך המלך הינה לפרק את החברה או העסק, לתת לכל מהשותפים את "חלקו בעוגה" ולאפשר לכולם ללכת לדרכם. האמת היא הפוכה, שכן בדרך כלל השקפתו של בית המשפט הדן בסכסוכים כאלו שונה בתכלית. בית המשפט כמעט אף פעם לא ייתן צו לפירוק חברה שעומדת בהתחייבויות הכספיות שלה והיא סולבנטית, כלומר שאיננה חדלת-פירעון, רק משום שבעלי המניות שלה מצויים בסכסוך מר שאינו מאפשר את קיום פעילותה השוטפת של החברה.
להיפך, בדרך כלל מנקודת השקפתו של בית המשפט, עדיף שהחברה תתנהל כרגיל ואפילו באמצעות צווים שיאפשרו לה קבלת החלטות וביצוע תשלומים ובמקרים חריגים אפילו ימנה בית המשפט מנהל מיוחד מטעמו. הסיבה לכך, היא שבית המשפט מתחשב יותר בצרכים של הסביבה העסקית של החברה ופחות במהות הסכסוכים בין בעלי המניות. דהיינו, בית המשפט עתיד להתחשב יותר באינטרסים של העובדים, הספקים, הנושים והלקוחות ופחות באינטרסים של הצדדים הניצים.
לא מעט אנשים המרגישים שנפגעו מהתנהלות שותף/פה, נמנעים מפנייה לבית המשפט, לאור החשש כי השותף עלול לנצל את הזמן הרב שעשוי לחלוף עד להכרעה במחלוקת המשפטית, לנקיטת צעדים חד צדדיים, אשר ירוקנו את החברה המשותפת מנכסיה ויהפכו את המחלוקת שבין הצדדים לתיאורטית בלבד. על מנת להתמודד עם מצבים כאמור, ניתן לפנות לבית המשפט, לעיתים עוד בטרם הגשת התביעה ולבקש צווים זמניים לשמירה על המצב הקיים בחברה המשותפת. טבען של בקשות לצווים זמניים הינו שהן נעשות בתחילה במעמד צד אחד, ורק לאחר מכן נדונות במעמד שני הצדדים. משרדנו טיפל בלקוחות רבים אשר פנו אלינו בשלב שבו מצוקתם לאור התנהלות השותף הייתה רבה. משרדנו דאג להוצאת הצווים המתאימים, על מנת לאפשר ניהול מו״מ מעמדה של כח ולא תחת לחץ. פעמים רבות, לאחר הוצאות הצווים וניהול מו״מ עיקש, ניתן היה לייתר את המשך ההליכים בבית המשפט ולהגיע לפתרון מיטבי עבור לקוחותינו.
לסיכום, נקלעתם לסכסוך קשה עם שותף/שותפים שאינו מאפשר את המשך הפעילות השוטפת של החברה? תמיד עדיף לנסות לאפשר את המשך פעילותה באמצעות קבלת החלטות ברוב קולות בדירקטוריון החברה או באסיפה הכללית , מכוח המערכת ההסכמית והתקנונית. אם לא ניתן לפתור סכסוך שותפים באופן כזה, יש לשקול פנייה מיידית לבית המשפט כדי לקבל צווים שיעזרו לחברה לתפקד. הגשת בקשת פירוק כשמדובר בחברה שאינה חדלת פירעון, אינה מומלצת בדרך כלל. עצם הגשת בקשת פירוק עלולה לגרום נזק רב למוניטין של החברה. זאת ועוד, בדרך כלל, לא תושג המטרה המבוקשת בבקשת הפירוק, כיוון שבדרך כלל בית המשפט לא יאפשר פירוק של חברה סולבנטית רק משום שבעלי המניות שלה מסוכסכים.
